Skip to content

מה זה מהירות תריס ומה היא עושה?

היי חברים, אני רפאל סבן והיום אנחנו הולכים לדבר על מהירות התריס בזמן הצילום. בפוסט הראשון הסברתי את שלושת המרכיבים העיקריים לקבלת חשיפה מאוזנת. אם פספסת את הפוסט הזה, אתם מוזמנים ללחוץ כאן כדי לחזק את הבסיס ואז להמשיך את הקריאה.

עברנו כבר על העניין הזה, שככל שהתריס פתוח לאורך זמן, כך נכנס לנו יותר אור לחיישן של המצלמה. בפוסט הזה אנחנו ננסה להבין יותר לעומק את עניין מהירות התריס, ומה ההשפעה שלה על התמונות שאותם אנחנו מצלמים.

מהירות תריס – איך כותבים את זה?

בדיוק כמו הצמצם, ישנה גם דרך נכונה לכתוב את מהירות התריס שלנו. זה נכתב כמו שניות, אך זה למעשה מדובר בשבריר שניה: 1/125, 1/3200 וכו'. ככל שמהירות התריס תהיה גבוהה יותר, כלומר המספר יהיה נמוך יותר. כך הזמן שהתריס יהיה פחות יקטן, ויכנס פחות אור לחיישן. כלומר כאשר מהירות התריס שלנו תהיה 1/125, יכנס יותר אור מאפשר מהירות תריס של 1/3200. יש אפשרות לעשות חשיפה של מספר שניות, אך היא תכתב ללא /. חשיפה של 5 שניות תכתב ״5״.

איך מכוונים? מה ההשפעות?

בדיוק כמו כל הגדרה שיש לכם במצלמה, גם למהירות התריס יש השפעה לא קטנה בכלל על התוצאה הסופית של הקליק.

יציבות: לא תמיד קל לצלם אובייקט רחוק, ולפעמים כל הציוד עשוי לשקול לא מעט. אם הצלם נמצא בתנוחה לא נוחה, והאחיזה שלו במצלמה לא מספיק חזקה. סביר להניח שהוא יזוז מעט בעת הצילום.

אפילו אם אתם עומדים על שתי רגליים בצורה נוחה. ייתכן שהתמונה לא תצא מאוד חדה אם מהירות התריס שלכם תהיה מתחת ל-1/60.

אורך מוקד העדשה: אורך המוקד של העדשה, או זום בשפה שכולם מבינים. עשוי בהחלט להשפיע על התוצאה הסופית. כאשר אנו מצלמים עם זום גדול יחסית, המצלמה תרגיש כל תזוזה קטנה שנעשה. בשביל זה יש חוק פשוט, שיעזור לכם לכוון את המצלמה. אם אתם עושים זום על 50mm, תשימו לב לא לרדת מתחת ל-1/50. אם אתם נמצאים על 100mm, תדאגו לא לרדת מתחת ל-1/100. זה לא חובה, אך בהחלט עשוי לעזור בהתחלה.

מייצב תמונה: חלק המצלמות מציעות מייצבי תמונה, שכל המטרה שלהם היא להתמודד עם תזוזות קטנות על מנת שלא יראו אותם בתמונה. סוני לדוגמה, נוהגת להתקין את המייצב בתוך גוף המצלמה, כך שהעדשות יוכלו לעבוד ולייצב ללא כל בעיה. אצל ניקון וקנון, העניין מעט שונה. המצלמה תומכת, אך העדשות צריכות להיות מיוצבות. עדשת הקיט לדוגמה של קנון (18-55) קיימת בשתי גרסאות, האחת מיוצבת והשנייה לא – תבדקו את זה אצלכם.

חצובה: אם אתם רוצים לרדת לחשיפות נמוכות מאוד, תוכלו לעשות זאת בעזרת חצובה בלבד. בדרך כלל המצלמות מאפשרות להגיע לחשיפה של 30 שניות שלמות. לדבר הזה קוראים חשיפה ארוכה, אך לנושא אקדיש פוסט שלם.

גם הפוך!

שלא תחשבו שרק לצלם יכול להיות פרקינסון. לפעמים גם הנושא שאותו אנו רוצים לצלם, זז. נניח שחקן כדורסל, חבר שלכם שמסיים ריצת מרתון. או אפילו את הכלב שלכם כאשר הוא רץ על חוף הים.

בשביל לקלוט אותו באופן מושלם, ולהקפיא את התמונה – אנחנו נצטרך להשתמש במהירות תריס גבוהה יחסית. כך החיישן יקלוט את כל התמונה בזמן קצר ולא את התזוזה העצמה.

לעומת זאת אם אנחנו רוצים ליצור אפקט בתמונה, אנחנו נשתמש במהירות תריס מתאימה (נמוכה יותר). כך חלק מהתמונה תהיה מטושטשת, ותייצג את התנועה של אותו האיש.

מהירות תריס נמוכה – חשיפה ארוכה. רואים תזוזה בתמונה. צילום: ויקיפדיה.
מהירות תריס גבוהה. התמונה מוקפאת. – צילום: ויקיפדיה.

יש המון עצות בנושא אפשר לתת, אך כמו כן יש גם המון מקרים שונים בהם נכוון את מהירות התריס באופן אחר. בגדול, כשאתם מצלמים אירוע ספורט, נסו להישאר כל הזמן על מהירות תריס גבוהה אם אתם רוצים שכל התמונה תהיה חדה. אם אתם נמצאים בחושך ורוצים לצלם נוף או דמות שלא זזה, אין בעיה לשים את המצלמה על חצובה ולצלם על מהירות תריס של מספר שניות.

כותב על כל מיני דברים ולפעמים גם משדר.
Published inמדריכי צילום למתחיליםצילום כללי

4 Comments

  1. אליאנה אליאנה

    תודה רבה, ממש עזר לי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *